פסק-דין בתיק ה"פ 3934-12-08

1.         בקשות למתן פסקי דין המצהירים כי אביו המנוח של המבקש, מוסא חליל חאג' ז"ל, היה בעל זכויות בשתי חלקות מקרקעין המצויות בשטחי הכפר סאג'ור, וכי בעקבות הפקעתן בשנת 1954 זכאי המבקש כיורשו של אביו, לקבל פיצויים.

            המחלוקת העיקרית בין הצדדים הינה האם המנוח מוסא חליל חאג' אכן היה בעל זכויות במקרקעין בעת הפקעתן. אם ייקבע שאכן כך, עולות לדיון שאלות נוספות כמו השפעת חלוף הזמן על  הזכאות לפיצויים, נפקות הכרזתו של המנוח כנפקד ועוד. גם אם ייקבע כי למנוח לא היו זכויות במקרקעין יהיה מקום לבחון האם עומדת למבקש עילה לקבלת פיצויים מכוחה של הבטחה שלטונית שניתנה לו.

כללי

2.         המבקש (להלן גם: "עלי") הינו בנו של המנוח מוסא חליל חאג' ז"ל (להלן: "המנוח מוסא"), שהיה בנו של המנוח חליל חאג' ז"ל (להלן: "המנוח חליל"). בבקשות נטען כי המנוח חליל עיבד  את החלקה הידועה כחלקה זמנית 2 בגוש 19165  (בשטח של 65 דונם) ואת חלק מחלקה זמנית 4 באותו גוש (בשטח של כ- 20 דונם) החל משנות ה- 20 של המאה הקודמת (שתי חלקות אלו להלן "החלקות"), ולאחריו המשיך לעבד את החלקות המנוח מוסא. המבקש טוען כי מכוח עיבוד החלקות במשך שנים כה רבות, ועל פי הוראת סעיף 78 לחוק הקרקעות העות'מאני, רכשו המנוח חליל ואחריו המנוח מוסא זכויות בעלות בחלקות. זכויות אלו עברו, כך נטען, בירושה לעלי.

3.         ביום 28/1/1954 פורסמה בילקוט הפרסומים הודעה על רכישת החלקות (הפקעה) על פי חוק רכישת מקרקעים (אישור פעולות ופיצויים), התשי"ג-1953 (להלן: "חוק הרכישה") (י"פ 331 מיום 28/1/54). עם פרסום ההודעה הוקנו הזכויות בחלקות לרשות הפיתוח (ראה נספח ה' ל- מש/2 וכן מכתב מנהל ענף רישום והסדר מקרקעין מיום 21/5/06 - נספח ב' ל- מב/1). למען הסדר נזכיר כי המשיבה היא הגוף המנהל את קרקעות רשות הפיתוח. אותה עת טרם הוסדרו המקרקעין.

4.         בשנת 1958 החלו הליכי הסדר על פי פקודת הסדר זכויות במקרקעין בכל אדמות סאג'ור (הודעה מיום 10/11/58 צורפה כנספח ב' לתעודת עובד ציבור של פקיד הסדר המקרקעין - מש/2). ביום 17/9/59 הגישה רשות הפיתוח לפקיד ההסדר תזכורת תביעה לגבי החלקות, בה טענה כי רכשה את הזכויות "בהקניה בהתאם לחוק רכישת מקרקעין (אשור פעולות ופיצויים) 1953".

המנוחים חליל ומוסא לא הגישו מצידם כל תזכורת תביעה ביחס לחלקות אלו. ביום 30/5/69 פורסם לוח הזכויות של גוש 19165 והזכויות בחלקות נרשמו על שם רשות הפיתוח. לא הוגש כל ערעור על לוח הזכויות וביום 1/7/69 נרשמו הזכויות בחלקות על שם רשות הפיתוח בלשכת רישום המקרקעין.

5.         אין כל חולק כי בגין הפקעת הזכויות בחלקות בשנת 1954 לא שולמו למנוחים חליל ומוסא או ליורשיהם פיצויים כלשהם.

כדי להשלים את תמונת הרקע נספר כי אביו של המבקש, המנוח מוסא, הוכרז כנפקד על פי חוק נכסי נפקדים, התש"י-1950 מאחר ועזב את ישראל ללבנון. מששב לישראל הועמד לדין ונשלח למאסר. נכסי המנוח מוסא הוענקו על פי חוק נכסי נפקדים לאפוטרופוס על נכסי נפקדים, אולם לבקשתו של המנוח מוסא שוחררו זכויותיו. עוד נציין כי המנוח מוסא הגיש תביעות לפקיד ההסדר ביחס לחלקות שונות אולם לא כלל את החלקות נשוא תיקים אלה בין החלקות אותן תבע. נטען, כי החלקות לא נכללו בתביעה לפקיד ההסדר שכן עוד קודם להליכי ההסדר הן הוקנו לרשות הפיתוח מכוח ההפקעה.

עוד נספר כי בשנת 2005 הגיש המבקש ביחד עם אחיו, מכוח ירושת אביהם המנוח מוסא, תובענה לתיקון לוח הזכויות שפורסם בנוגע לחלקה 32 בגוש 19122 בישוב נחף (ת.א. (חי') 505/05). מפסק הדין שניתן ביום 9/4/06, עולה כי התובעים באותה תביעה עתרו כי בית המשפט יתקן את הרישום מכוח הוראת סעיף 93 לפקודת הסדר זכויות במקרקעין, דהיינו מאחר והרישום הושג במרמה. המרמה שנטענה הייתה כי רשות הפיתוח לא יידעה את פקיד ההסדר בדבר זכויותיו של המנוח מוסא בחלקה.

בית המשפט, כב' השופט יצחק כהן, דחה את התביעה וקבע כי טענת המרמה לא הוכחה. כן ציין כי "לא הייתה מניעה שהמנוח (המנוח מוסא - ר', ס')יגיש תזכורת תביעה כשם שהגיש ביחס לקרקעות אחרות [...]"(פסקה 10 לפסק הדין).

6.         ביום 5/1/06 פנה המבקש לראשונה למינהל בבקשה להכיר בזכויות אביו המנוח מוסא בחלקות ובבקשה לשחרר לידיו את החלקות (נספח "ה" ל-מב/2). ביום 7/11/06 נמסרה תשובת המינהל ביחס לחלקה 2 ונרשם כי על פי בירור בלשכת הסדר זכויות במקרקעין זכויותיו של המנוח מוסא היו זכויות עיבוד בלבד (נספח "ו" ל-מב/2). בעקבות זאת פנה המבקש בבקשה לקבלת פיצוי בגין הפקעת חלקה 4 בלבד. לא הוגשה כל בקשת לפיצוי בגין חלקה 2. במכתבו מיום 1/12/06 מבקש עלי פיצוי שיורכב מ-2/3 פיצוי כספי והשאר פיצוי בהענקת זכויות בקרקעות חלופיות (נספח "ז" ל-מב/2).

7.         בין הצדדים נוהל משא ומתן בנוגע לפיצויים עבור חלקה 4 ומשזה נכשל הגיש המבקש עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה (עת"מ 20352-05-09). עתירה זו נדונה בפני ובהחלטתי מיום 19/6/09 מחקתי את העתירה מחוסר סמכות עניינית. בקשה לביטול ההחלטה נדחתה ביום 23/9/09. בעקבות כל אלו הוגשו התובענות שבפני.

ההליכים והטענות

8.         בתחילה הגיש המבקש בקשה בדרך של המרצת פתיחה אך ורק ביחס לזכויותיו לפיצוי בחלקה 2 (ה"פ 3934-12-08). בקשה זו הוגשה בשמו של המבקש על ידי עו"ד אבורייא. ביום 15/11/09 הוגשה בקשה נוספת בדרך של המרצת פתיחה ביחס לזכויותיו בחלקה 4 (ה"פ 17432-11-09). בקשה זו הוגשה על ידי המבקש באמצעות עו"ד וקים. הדיון בשתי התובענות אוחד.

9.         המבקש טוען בבקשותיו כי סבו המנוח ואביו עיבדו את החלקות וכי מכוחו של עיבוד מתמשך זה הם זכו בבעלות בחלקות. הואיל והחלקות הופקעו היה המנוח מוסא זכאי לפיצוי בגין ההפקעה. המבקש מבהיר כי הינו יורשו של אביו המנוח מוסא וכי שאר היורשים ויתרו על זכויותיהם לטובתו. המבקש מוסיף כי נודע לו על זכויותיהם של המנוחים בחלקות מאביו רק לפני שנים לא רבות. עוד טוען המבקש כי בתיקי ההסדר נמצאה מפת סקר שדה- קרוקי- שהוכנה כבר בתקופת המנדט הבריטי ובה נרשם המנוח מוסא כבעל זכויות בחלקות. עוד נטען כי ביחס לחלקה 4 נוהל עם המבקש משא ומתן לפיצוי שיש בו  משום הכרה בזכויות והתחייבות לפיצוי.

            המשיב טוען לעומתו כי לא הובאו כל ראיות כי המנוחים או מי מהם רכשו בעלות בחלקות. כן נטען כי אפילו עמדו למנוחים זכויות בחלקות, הרי שהיה עליהם להגיש תובענה לפקיד ההסדר. הפקעת המקרקעין בשנת 1954 לא ייתרה את הגשת התובענות ולו רק לשם קבלת הפיצוי. המנוח מוסא לא עשה כן ועל כן חסומה דרכם של יורשיו לתבוע את תיקון לוח הזכויות ואת ההכרה בזכויות המנוחים. המשיב מוסיף וטוען כי המנוח מוסא הוכרז כנפקד. כל זכות שהייתה לו, בין זכות בעלות ובין זכות לפיצוי, עברה לאפוטרופוס לנכסי נפקדים. המנוח מוסא ביקש שחרור זכויותיו מהאפוטרופוס ואלו שוחררו, אולם בין הזכויות שביקש את שחרורן לא נכללו הזכויות בחלקות או הזכות לקבלת פיצויים. על כן גם מטעם זה לא יכול יורשו של מוסא לתבוע פיצויים.

10.        המשיב טוען גם כי התובענות הוגשו בשיהוי קיצוני, למעלה מ-50 שנה לאחר שהחלקות הופקעו ונתפסו. המשיב אף טרח והגיש בקשה נפרדת לסילוק התובענות על הסף (הבקשה הוגשה תחילה ביחס לה"פ 3934-12-08). הבקשה התבססה על השיהוי הרב שבהגשת התובענות ועל טענות  בדבר העדר עילה. בהחלטתי מיום 24/5/10 דחיתי את הבקשה לסילוק על הסף תוך שקבעתי כי הטענות השונות שהועלו מחייבות גם בירור עובדתי בטרם הכרעה.

דיון והכרעה